פעילותו הפוליטית והמדינית של זאב ז'בוטינסקי ידועה , אולם מעטים עקבו אחר פעילותו הכלכלית וכיצד התפרנס .
מורי ורבי זאב ז'בוטינסקי , מנהיג התנועה הרביזיוניסטית, שקל והתלבט לפני שעלה לארץ במה יעסוק לפרנסתו . בסופה של ההתלבטות נענה להצעתה של חברת הביטוח " יהודה , חברה לתעשייה במדינת ניו יורק" לשמש סגן נשיא , מנהל וגזבר של " יהודה חברה לאחריות וביטחון בע"מ " . בין השנים 1928 ל- -1930 התפרנס ז'בוטינסקי מביטוח , דבר שלא מנע מבעדו להמשיך ולהוביל את התנועה הרביזיוניסטית ובמקביל להיות עורך העיתון "דואר היום ".
טיוטות , חוזרים , חישובים , העתקי פוליסות חתומות וחומר פרסומי אחר פרי עטו של זאב ז'בוטינסקי מהשנים 1931-1928 נמצאים האחרון בארכיון בית ז'בוטינסקי .
הגורל הביא אותי ללקט חומר זה שבוע לפני יום השנה ה-60- להירצחו של אברהם שטרן יאיר ומי שסייעה בידי היא מנהלת מכון ז'בוטינסקי , אמירה שטרן אחייניתו של יאיר תבדל"א ( בתו של דוד שטרן ) . באותו שבוע ,באופן אקראי לחלוטין בקרתי אצל רוני שטרן זמיר שמתגוררת כיום בבית אבות בעיר מגורי כפ"ס.
כשעברתי על החומר חשבתי כמה הוא רלבנטי גם היום וכמה עלינו ללמוד מההיסטוריה כי היא חוזרת על עצמה לפעמים. חומר רב פורסם על ז'בוטינסקי המדינאי , אולם אך מעט חומר התפרסם על ז'בוטינסקי המפרנס ואיש הכספים, שהתייחס לחיים הכלכליים השוטפים באותה רצינות בה עסק בנושאים המדיניים .
" על ההנהלה לדעת כי תל אביב , אף כי המצב שם קשה מאד , אבל מכיוון שיש לנו סוכנים ישרים ובעלי מרץ שם , רואים אנו שבתל אביב עובדים אנו יותר טוב מכל המקומות ואפילו מחיפה , ואם נפקיד שם למנהל בן אדם ידוע לתושבי המקום לאיש ישר ובעצמו הוא בעל כשרון ומרץ , אזי בלי שום ספק תתרחב העבודה פי שניים או שלש .
חברה לאחריות ( הכוונה - חברת ביטוח ) איננה יכולה להתחשב עם הוצאות , יען כי אחרי ההוצאה יש הכנסה . אם לא נזרע לא נקצור .
על החברה מוטלת החובה להזדרז עם כל האמור למעלה , יען שכל החברות הזרות אינן ישנות ובכל מאמצי כוחותיהן רוצות הן למנוע מאיתנו מלהרחיב את שדה עבודתנו , ואין לנו שום רשות כעת לעמוד ולהביט על כל זה בחבוק ידיים ולהסתכל להאמצעים שהם לוקחים בכדי לדחוף אותנו משוק האחריות ".
כבר בשנת 1926 כתב ז'בוטיסקי במאמר שקרוי בשם " ניצול הניאגרה " עליו חתם בשם" אלטלנה" על כך , שענף הביטוח יכול להוות ערוץ חשוב להעברת כספי ההון היהודי בעולם לפיתוח ההתישבות היהודית בארץ. וכך כתב"?.ההון היהודי - תקציב אישי, השקעה עסקית , חסכונות , תרומות - מנוצל למען ארץ ישראל רק האחרון , שהוא בהכרח גם הקטן ביותר , וגם הוא לא במידה מספקת . יובל נרחב וטומן סיכויים הוא השלישי - החסכונות . צורתו הפופולארית ביותר היא ביטוח חיים : הפרמיות שמשלמים יהודים בעולם כולו לכיסי חברות הביטוח השונות מגיעות להרבה מליוני לירות . במיליונים הללו מומנו במדינות רבות תכניות פיתוח גדולות - מסילות ברזל , נמלים , מפעלי ניקוז - "
ז' בוטינסקי האמין בבחירה חופשית של הפרט שיכול לנהוג כ "בן מלך " , יחד עם זאת האמין בעקרונות של צדק חברתי. אילו היה חי עמנו היום היתה לו גישה מוצקה בענין פנסיה ממלכתית והיא שאובה מרעיון חמשת הממ"ים שהם : מזון , מעון , מלבוש , מורה ומרפא , שלדבריו חייבת המדינה להבטיח לכל אזרחיה והוא המינימום הבסיסי. היתה לו גם גם גישה חיובית כלפי סוכני הביטוח והוא התייחס אליהם כאל עובדים המשתמשים במוח שלהם לפרנסתם , כפי שעובדים אחרים מרויחים את לחמם בזיעת אפם.
חוץ מלחתום על פוליסות עסק ז'בוטינסקי גם בכתיבת מודעות ופרוספקטים וגם בעיצוב הגישה המטרות והמגמות הביטוחיות והחברתיות של חברת הביטוח " יהודה ".
בחומר פרסומי של "יהודה " כתב ז'בוטינסקי : " החשבת פעם על כוחו של גרש אחד - אותו הגרוש שהוא שווה 10 מיל , ושאתה מוציאו מדי יום מבלי שתדע לאן הלך ומה קנית בו -
כי יש בו כח גדול בגרש הזה : לו במקום לבזבזו ללא טעם , שמת אותו מדי יום בתיבה , הנה מה שהית יכול לרכוש בכחו מחברת "יהודה" :
לאדם בן עשרים שנה: א) הבטחה "לחיים, בסכום 237 לא"י , אשר יקבלו אותם בני ביתך במקרה מותך , או אתה בעצמך אם תגיע לגיל 85 שנה . ב) או הבטחה "מעורבת" בסכום 205 לא"י , אשר יקבלו אותן בני ביתך במקרה מותך או אתה בעצמך כשתגיע לגיל 65 שנה . או איזו צורה אחרת של אחריות החיים אשר תבחר בה . וזה במחירם של של שתי כוסות גזוז ליום , או של סיגריות אחדות . מדוע אינך מובטח בחברת "יהודה" -
קח תיבה עשה בה סדק ושים בה את הגרוש הראשון היום - וטלפן למשרד " יהודה" ! "
הקריירה הביטוחית הקצרה של זאב ז'בוטינסקי נקטעה באיבה בשנת 1930 , כשסגרה בפניו ממשלת המנדט את שערי הארץ לאחר שיצא למסע הרצאות בדרום אפריקה.
חובתנו ללמוד מההיסטוריה , כיצד חשבו עוד לפנינו שניתן לפתח תשתיות באמצעות ההון הצבור .
את התואר הראשון שלי סיימתי באוניברסיטת ת"א ובמסגרתו הגשתי עבודה סמינריונית בחוג לארץ ישראל . לא אשכח אף פעם שהמרצה דאז פרופ' אניטה שפירא ניסתה לשדל אותי לעשות עבודה סמינריונית על נושא אחר ואני סירבתי לה. במחויבותי ההיסטורית ליצור רצף היסטורי בין עבר להווה ושתלמידי ז'בוטינסקי שאני גאה להימנות עליהם יקיימו ויגשימו לפחות חלק מתורתו של רבם מלפני כמה עשרות שנים .
* תודתי נתונה לגב' אמירה שטרן מנהלת מכון ז'בוטינסקי ועובדות המכון שסייעו בידי בליקוט החומר הארכיוני .
מורי ורבי זאב ז'בוטינסקי , מנהיג התנועה הרביזיוניסטית, שקל והתלבט לפני שעלה לארץ במה יעסוק לפרנסתו . בסופה של ההתלבטות נענה להצעתה של חברת הביטוח " יהודה , חברה לתעשייה במדינת ניו יורק" לשמש סגן נשיא , מנהל וגזבר של " יהודה חברה לאחריות וביטחון בע"מ " . בין השנים 1928 ל- -1930 התפרנס ז'בוטינסקי מביטוח , דבר שלא מנע מבעדו להמשיך ולהוביל את התנועה הרביזיוניסטית ובמקביל להיות עורך העיתון "דואר היום ".
טיוטות , חוזרים , חישובים , העתקי פוליסות חתומות וחומר פרסומי אחר פרי עטו של זאב ז'בוטינסקי מהשנים 1931-1928 נמצאים האחרון בארכיון בית ז'בוטינסקי .
הגורל הביא אותי ללקט חומר זה שבוע לפני יום השנה ה-60- להירצחו של אברהם שטרן יאיר ומי שסייעה בידי היא מנהלת מכון ז'בוטינסקי , אמירה שטרן אחייניתו של יאיר תבדל"א ( בתו של דוד שטרן ) . באותו שבוע ,באופן אקראי לחלוטין בקרתי אצל רוני שטרן זמיר שמתגוררת כיום בבית אבות בעיר מגורי כפ"ס.
כשעברתי על החומר חשבתי כמה הוא רלבנטי גם היום וכמה עלינו ללמוד מההיסטוריה כי היא חוזרת על עצמה לפעמים. חומר רב פורסם על ז'בוטינסקי המדינאי , אולם אך מעט חומר התפרסם על ז'בוטינסקי המפרנס ואיש הכספים, שהתייחס לחיים הכלכליים השוטפים באותה רצינות בה עסק בנושאים המדיניים .
" על ההנהלה לדעת כי תל אביב , אף כי המצב שם קשה מאד , אבל מכיוון שיש לנו סוכנים ישרים ובעלי מרץ שם , רואים אנו שבתל אביב עובדים אנו יותר טוב מכל המקומות ואפילו מחיפה , ואם נפקיד שם למנהל בן אדם ידוע לתושבי המקום לאיש ישר ובעצמו הוא בעל כשרון ומרץ , אזי בלי שום ספק תתרחב העבודה פי שניים או שלש .
חברה לאחריות ( הכוונה - חברת ביטוח ) איננה יכולה להתחשב עם הוצאות , יען כי אחרי ההוצאה יש הכנסה . אם לא נזרע לא נקצור .
על החברה מוטלת החובה להזדרז עם כל האמור למעלה , יען שכל החברות הזרות אינן ישנות ובכל מאמצי כוחותיהן רוצות הן למנוע מאיתנו מלהרחיב את שדה עבודתנו , ואין לנו שום רשות כעת לעמוד ולהביט על כל זה בחבוק ידיים ולהסתכל להאמצעים שהם לוקחים בכדי לדחוף אותנו משוק האחריות ".
כבר בשנת 1926 כתב ז'בוטיסקי במאמר שקרוי בשם " ניצול הניאגרה " עליו חתם בשם" אלטלנה" על כך , שענף הביטוח יכול להוות ערוץ חשוב להעברת כספי ההון היהודי בעולם לפיתוח ההתישבות היהודית בארץ. וכך כתב"?.ההון היהודי - תקציב אישי, השקעה עסקית , חסכונות , תרומות - מנוצל למען ארץ ישראל רק האחרון , שהוא בהכרח גם הקטן ביותר , וגם הוא לא במידה מספקת . יובל נרחב וטומן סיכויים הוא השלישי - החסכונות . צורתו הפופולארית ביותר היא ביטוח חיים : הפרמיות שמשלמים יהודים בעולם כולו לכיסי חברות הביטוח השונות מגיעות להרבה מליוני לירות . במיליונים הללו מומנו במדינות רבות תכניות פיתוח גדולות - מסילות ברזל , נמלים , מפעלי ניקוז - "
ז' בוטינסקי האמין בבחירה חופשית של הפרט שיכול לנהוג כ "בן מלך " , יחד עם זאת האמין בעקרונות של צדק חברתי. אילו היה חי עמנו היום היתה לו גישה מוצקה בענין פנסיה ממלכתית והיא שאובה מרעיון חמשת הממ"ים שהם : מזון , מעון , מלבוש , מורה ומרפא , שלדבריו חייבת המדינה להבטיח לכל אזרחיה והוא המינימום הבסיסי. היתה לו גם גם גישה חיובית כלפי סוכני הביטוח והוא התייחס אליהם כאל עובדים המשתמשים במוח שלהם לפרנסתם , כפי שעובדים אחרים מרויחים את לחמם בזיעת אפם.
חוץ מלחתום על פוליסות עסק ז'בוטינסקי גם בכתיבת מודעות ופרוספקטים וגם בעיצוב הגישה המטרות והמגמות הביטוחיות והחברתיות של חברת הביטוח " יהודה ".
בחומר פרסומי של "יהודה " כתב ז'בוטינסקי : " החשבת פעם על כוחו של גרש אחד - אותו הגרוש שהוא שווה 10 מיל , ושאתה מוציאו מדי יום מבלי שתדע לאן הלך ומה קנית בו -
כי יש בו כח גדול בגרש הזה : לו במקום לבזבזו ללא טעם , שמת אותו מדי יום בתיבה , הנה מה שהית יכול לרכוש בכחו מחברת "יהודה" :
לאדם בן עשרים שנה: א) הבטחה "לחיים, בסכום 237 לא"י , אשר יקבלו אותם בני ביתך במקרה מותך , או אתה בעצמך אם תגיע לגיל 85 שנה . ב) או הבטחה "מעורבת" בסכום 205 לא"י , אשר יקבלו אותן בני ביתך במקרה מותך או אתה בעצמך כשתגיע לגיל 65 שנה . או איזו צורה אחרת של אחריות החיים אשר תבחר בה . וזה במחירם של של שתי כוסות גזוז ליום , או של סיגריות אחדות . מדוע אינך מובטח בחברת "יהודה" -
קח תיבה עשה בה סדק ושים בה את הגרוש הראשון היום - וטלפן למשרד " יהודה" ! "
הקריירה הביטוחית הקצרה של זאב ז'בוטינסקי נקטעה באיבה בשנת 1930 , כשסגרה בפניו ממשלת המנדט את שערי הארץ לאחר שיצא למסע הרצאות בדרום אפריקה.
חובתנו ללמוד מההיסטוריה , כיצד חשבו עוד לפנינו שניתן לפתח תשתיות באמצעות ההון הצבור .
את התואר הראשון שלי סיימתי באוניברסיטת ת"א ובמסגרתו הגשתי עבודה סמינריונית בחוג לארץ ישראל . לא אשכח אף פעם שהמרצה דאז פרופ' אניטה שפירא ניסתה לשדל אותי לעשות עבודה סמינריונית על נושא אחר ואני סירבתי לה. במחויבותי ההיסטורית ליצור רצף היסטורי בין עבר להווה ושתלמידי ז'בוטינסקי שאני גאה להימנות עליהם יקיימו ויגשימו לפחות חלק מתורתו של רבם מלפני כמה עשרות שנים .
* תודתי נתונה לגב' אמירה שטרן מנהלת מכון ז'בוטינסקי ועובדות המכון שסייעו בידי בליקוט החומר הארכיוני .
דר' שלמה חזן, מומחה למערכות פנסיוניות והסדרי פרישה ברשויות מקומיות גופים ציבוריים ופרטיים. נמנה על צמרת ענף הביטוח הפנסיוני בישראל .
www.keday.co.il
www.keday.co.il
